איזון בית-עבודה הוא נושא שלא יורד מסדר היום. האופן שבו הורים צריכים לג'נגל בין חובותיהם בבית ובמקום העבודה, הוא שיחה נפוצה ואקטואלית תמיד. היסטורית, זהו נושא שקשור לאמהות עובדות ולמאבק הפמיניסטי. אבל כיום לא נדיר למצוא גם אבות שמתעקשים על שעות עבודה נוחות, פגישות שייקבעו במועדים המתאימים לגידול ילדים, העברת חלק מהעבודה הביתה ועוד.
מה עמדת המשפט בנושא הזה? האם הוא מסייע להורים לשלב בין העולמות ולא להקריב עולם אחד בשביל השני?
במידה מסויימת, התשובה חיובית. יש מספר זכויות חוקיות בתחום התעסוקה שמתייחסות בדיוק לנקודה זו: למשל, חופשת לידה לאם, ובתנאים מסויימים גם לאב. שילובה של שעת הנקה בתקופה שלאחר חופשת הלידה. היכולת לזקוף ימי העדרות בשל מחלת ילד, על חשבון ימי מחלה. בתוך כל אלה, יש זכות נוספת שחשוב להכיר – איסור אפליה על רקע הורות. אפליית עובדת או עובד בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה ובשכר העבודה, רק משום היותו הורה – היא מנוגדת לחוק. גם פיטורי אדם ממקום עבודה, בשל חובות הוריות – היא אסורה.
האיסור הזה עמד למבחן במקרה שנידון לאחרונה בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. התובעת היא עובדת בבנק, שלדבריה פוטרה ממנו בשל היותה אמא לילדים. בהערכה מקצועית שנערכה לה, סוכם שעל אף שהיא עובדת טובה מאוד "אין חלוקה שווה בנטל גידול הילדים, כשהילדים חולים ובידוד היא נעדרת יחסית הרבה ללא עזרה מהבעל/ משפחה". העובדת תבעה את הבנק על פיטורים שלא כדין, ובמסגרת התביעה ביקשה סעד זמני – החלטה מיידית עוד לפני שבית המשפט דן בתביעה – של החזרתה לעבודה.
בית הדין קיבל את בקשת העובדת. הוא בחן את סיכום התיפקוד של העובדת, כפי שתואר על ידי הבנק. מחד, הובעה שביעות רצון גדולה מהעובדת ומיכולותיה. מנגד, העובדה כי נאלצה להעדר לפעמים מהעבודה בשביל לטפל בילדיה – היוותה גורם מכריע להחלטה לפטר אותה. אמנם עמידה במטלות והגעה בזמן הן ציפיות לגיטימיות מעובדים, אך כאשר קיימות אמירות מפורשות הכורכות את ההמלצה לפיטורים עם גידול הילדים ואפילו בקשה להתערב בחלוקת הנטל בתוך התא המשפחתי – יש בכך ראייה מכרעת לאפליה על בסיס הורות.
לפיכך, בית הדין הורה לבנק להחזיר את העובדת לעבודה עד שתתברר התביעה המרכזית. מדובר בהחלטה משמעותית. בעוד שדרך המלך במקרים כגון אלו היא להורות על תשלום פיצויים, כאן בית הדין נקט צעד אקטיבי של התערבות ביחסי העבודה ולמעשה אכף את העסקת העובדת בניגוד לרצון המעסיק. הסיבה לכך, הסביר בית הדין, היא כי נפגעה הזכות לשוויון, שהיא זכות חוקתית הראויה להגנה מסוג זה.
בית הדין ציין שהפיטורים אירעו בתקופת הקורונה אשר מטבע הדברים הטילה נטל כבד עוד יותר על אמהות עובדות, ועל כן בתקופה זו הרגישות המשפטית כלפי פגיעה באמהות עובדות צריכה להתחדד. אנו נמשיך לעקוב אחר פסיקות והחלטות בנושא, ונעדכן באופנים השונים שבהם הזכות להורות והחובה כלפי המעסיק מתאזנות זו עם זו.
>> לקריאה נוספת, הכנסו לפורטל זכויות נשים עובדות ב"כל זכות".