מדי שנה ב-21 לפברואר, האו"ם מציין את יום שפת האם הבינלאומי. שפה היא אחד הנושאים הבוערים והמבעבעים בתחום זכויות האדם. שפה קושרת אנשים זה לזה, מאפשרת להם לתבוע את זכויותיהם ולמצות אותן. היעדר שפה עלול להיות מכשול בדרך להכרה, הבנה ומיצוי הזכויות. במדינה כמו ישראל, נושא השפה הוא תמיד רלוונטי – יש כאן יהודים וערבים, עולים מרוסיה, אתיופיה ומדינות נוספת, מבקשי מקלט – ובהתאמה, שפות האם הקיימות במרחב רבות ומגוונות. זו ההזדמנות להזכיר שהתכנים ב"כל זכות" מתורגמים לערבית, עם צוות מקצועי שיוחד לנושא.
נושא שפת האם פוגש את עולם מיצוי הזכויות, בסיטואציות שבהן אדם זכאי לתרגום של תוכן מסוים לשפתו. דמיינו עולם שבו אנשים לא מבינים את מה שנאמר עליהם בדיון הקשור לעתידם המקצועי, הרפואי או הלימודי – בעולם כזה, מידע חשוב יכול לעבור "מעל לראשם" של מי שהכי מושפעים מהנאמר. לכן, במקרים מסוימים המחוקק לא משאיר זאת לבחירה – הוא מחייב לאפשר נוכחות של מתורגמן או להציע שירותי תרגום למי שנזקקים לכך:
1. נוכחות מתורגמן בדיונים על הרחקת תלמידים
בישראל יש לא מעט ילדים שגדלו בבית שבו עברית אינה שפת האם. במקרה שבו הם עומדים בפני הרחקה או השעייה מבית הספר, ההנהלה מזמנת אותם עם הוריהם לדיון. אם מישהו מהנוכחים, בין אם זה הילד או ההורה – לא שולט בעברית (או בשפת האם העיקרית במוסד החינוך המדובר) – יש להם הזכות להגיע עם מתורגמן או אדם אחר השולט בשתי השפות, או לבקש שבית הספר ידאג כי אדם כזה יהיה נוכח. חשוב לדעת – לא מספיק שהילד או הילדה בקיאים בשפה. על בית הספר לוודא שההליך נעשה בצורה שבה כל הצדדים מבינים זה את זה – כולל ההורים.
למידע נוסף ראו כאן.
2. תרגום מידע רפואי
בעת קבלת טיפול רפואי עשוי להיות מתח ומחסור בזמנים – אבל אין לוותר על תקשורת בין החולה לצוות המטפל. זוהי חובת הצוות לדאוג שהמטופל הבין את כל מה שנאמר לו, גם במידה שהוא לא דובר עברית. איך עושים זאת? מוסדות רפואיים יכולים להעסיק מתורגמנים או אנשי צוות שדוברים שפות. ניתן גם להשתמש במוקד טלפוני המספק שירות תרגום סימולטני ברוסית, ערבית, צרפתית, אמהרית ותיגרינית במספר 5144*. כמו כן, טפסים שנדרשת בהם חתימת המטופל (טופסי הסכמה מדעת, טופס קבלה למוסד אשפוז, טופסי חתימה על תשלום), חייבים להיות בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית. באתר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) ניתן למצוא טופסי הסכמה רבים בשפות אלה.
ברצונו של המטופל, ניתן להיעזר בקרוב משפחה לתרגום המידע הרפואי – אבל יש להימנע ככל האפשר מלעשות זאת כאשר הקרוב הוא קטין. עם זאת, אם מדובר במצב חירום או שהמידע הרפואי תואם את גיל הקטין, הדבר מותר. אין להיעזר בעובר אורח או אדם זר לצורך תרגום, אלא לפי בקשתו המפורשת של המטופל.
למידע נוסף ראו כאן.
3. נוכחות מתורגמן בוועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי
אנשים שנאלצים להופיע בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי בדיון על קצבאות וגמלאות ואינם דוברי עברית כשפת אם – זכאים להגיע לדיון עם אדם שיסייע בתרגום. המתורגמן יכול להיות כל אדם שדובר את שפתו של המבוטח ושולט בעברית. אם יתקבל אישור כי הייתה נחיצות בנוכחותו – המתורגמן יהיה זכאי גם להחזרי נסיעות.
למידע נוסף ראו כאן.
4. נוכחות מתורגמן בדיוני וועדה פסיכיאטרית
אדם שאינו דובר עברית ונמצא בדיון בפני וועדה פסיכיאטרית, זכאי לתרגום מטעם המדינה. במקרה שאחד מחברי הוועדה דובר את שפת המטופל – הוא רשאי לשמש כמתורגמן.
למידע נוסף, ראו כאן.
5. נוכחות מתורגמן בדיון על פיטורים בהריון, בטיפולי פוריות או אחרי לידה
במצב של פיטורי אישה בהריון, עובדת או עובד בטיפולי פוריות או במהלך 60 יום אחרי חופשת הלידה, הפיטורים יכולים לצאת לפועל רק בהיתר מיוחד של משרד העבודה. מעסיק שביקש היתר מסוג זה, עשוי להיות מוזמן לבירור בנושא בנוכחות העובדת או העובד. במצב זה, אם אחד הצדדים לא שולט בעברית – חובת משרד הכלכלה לספק מתורגמן מוסמך.
למידע נוסף ראו כאן.