מדי שנה ב-21 לפברואר, האו"ם מציין את יום שפת האם הבינלאומי. שפה היא אחד הנושאים הבוערים והמבעבעים בתחום זכויות האדם. שפה קושרת אנשים זה לזה, מאפשרת להם לתבוע את זכויותיהם ולמצות אותן. היעדר שפה עלול להיות מכשול בדרך להכרה, הבנה ומיצוי הזכויות. במדינה כמו ישראל, נושא השפה הוא תמיד רלוונטי – יש כאן יהודים וערבים, עולים מרוסיה, אתיופיה ומדינות נוספת, מבקשי מקלט – ובהתאמה, שפות האם הקיימות במרחב רבות ומגוונות. זו ההזדמנות להזכיר שהתכנים ב"כל זכות" מתורגמים לערבית, עם צוות מקצועי שיוחד לנושא.
נושא שפת האם פוגש את עולם מיצוי הזכויות, בסיטואציות שבהן אדם זכאי לתרגום של תוכן מסוים לשפתו. דמיינו עולם שבו אנשים לא מבינים את מה שנאמר עליהם בדיון הקשור לעתידם המקצועי, הרפואי או הלימודי – בעולם כזה, מידע חשוב יכול לעבור "מעל לראשם" של מי שהכי מושפעים מהנאמר. לכן, במקרים מסוימים המחוקק לא משאיר זאת לבחירה – הוא מחייב לאפשר נוכחות של מתורגמן או להציע שירותי תרגום למי שנזקקים לכך: