"מילים יוצרות מציאות" – המחשבה כי האופן בו אנחנו מדברים וכותבים הוא משמעותי, עומדת במרכז דיונים המוקדשים היום לשפה. לא מעט ביטויים שגורים עשויים להתגלות עם הזמן כפוגעניים, לא מדויקים, או בעלי פוטנציאל להחליש אוכלוסיות בחברה. כך, למשל, בשנת 2019, רוב האנשים כבר לא ישתמשו במילה "מפגר" כדי לבטא מוגבלות התפתחותית שכלית – על אף שלפני עשר שנים זה היה עניין שבשגרה. השפה משתנה כל הזמן – יש הרואים בכך את השתלטותה של תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" – אך למעשה, מדובר ברצון לכלול ולהתחשב בכמה שיותר בני אדם, במקום להדיר ולפגוע.
המחשבה שהאופן שבו אנחנו בוחרים לבטא את עצמנו משפיעה על רגשות הזולת וגם מעצבת מציאות במידת מה, מחייבת אותנו להקשיב ולהשתנות כל הזמן. אנו ב"כל זכות" ערים לכך, כאשר אנחנו מנסחים ערכים בדבר זכויות תושבי ישראל. חשוב לנו שהשפה בה אנחנו משתמשים, תכלול כמה שיותר אוכלוסיות ולא תהיה פוגענית בשום צורה, ולכן לעתים נחליף ביטוי בעייתי בביטוי אחר.
מצאנו לנכון בהזדמנות זו, לשתף אתכם בכמה מהביטויים שאנו מקפידים עליהם בתוכן שבאתר זה. מומלץ להכיר אותם ולאמץ אותם גם בחיי היום יום:
אל תגידו: "מוגבלים", "נכים"
אמרו במקום: "אנשים עם מוגבלויות"
תמיד נשאף להימנע מביטויים שיש בהם כדי להדביק תווית על האדם עצמו, ונשתדל להתייחס לסיטואציה יותר מאשר לאדם. אדם שיש לו מגבלות, כגון מחלה, לקות או מגבלות בניידות – אינו מוגדר רק על ידי המגבלות שלו. אם נתייחס למגבלות ולאופן שבו עלינו לעזור, ופחות לאדם כ"נכה", נאפשר יחס יותר מכבד.
אל תגידו: "חולי נפש", "נפגעי נפש"
אמרו במקום: "מתמודדי נפש"
השימוש בביטוי "מתמודדי נפש" מאפשר להתייחס למגוון רחב של בני אדם, שלא בהכרח מתייחסים לעצמם כאל "חולים" או "נפגעים". יש יותר מגישה אחת לגבי התמודדות נפשית, וזוהי דרך להכליל בתוכה כמה שיותר בני אדם.
אל תגידו: "הסדרי ראיה"
אמרו במקום: "זמני שהות"
לאחרונה יותר ויותר גופים נפרדו מהביטוי "הסדרי ראיה" בו נהגו לבטא יחסים בין הורים בנפרד וילדיהם. הנימוק הוא כי "הסדרי ראיה" מעורר קונוטציה לא נעימה לביקורים של אסירים בכלא, וכי הוא מייצר את הרושם שלילדים יש הורה אחד וההורה השני רק "רואה" אותם מדי פעם. הביטוי "זמני שהות" מדייק את המשמעות הזו בצורה נעימה יותר לאוזן.
אל תגידו: "אם חד הורית"
אמרו במקום: "הורה עצמאי"
בהמשך לסעיף הקודם, צירוף המילים "אם חד הורית" עלול לייצר את הרושם שלילדים יש הורה אחד בלבד, מה שלא נכון במקרה של הורים פרודים או גרושים. יש מקום לדבר על אנשים שמגדלים ילדים עם משכורת אחת, להכיר בהטבות ובסיוע שהמדינה מאפשרת להם – אבל מבלי להתעלם מהעובדה שלילדים האלה יש בדרך כלל הורה נוסף. השיח על "הורה עצמאי", פותר את הבעיה הזו. יתכן שיש מקום גם להבחין בין נשים גרושות לאמהות יחידניות, שנעזרו בבנק הזרע ולילדיהן אין הורה נוסף – אבל מבחינת החוק, שתיהן נחשבות ל"הורה עצמאי" ואין כמעט הבדלים בזכויותיהן.
פורטל משפחות שבראשן הורה עצמאי ב"כל זכות"
אל תגידו: "זונה", "יצאנית", "פרוצה"
אמרו במקום: "אישה בזנות"
אישה המגיעה למצב שבו היא עוסקת בזנות, היא אישה שאנו רוצים להושיט לה יד, לא לבזות או להשפיל אותה. הביטוי "זונה" נקשר במחשבות מבזות ולא מכובדות, ועדיף להימנע ממנו. הביטוי "אישה בזנות" מזכיר לנו שנסיבות החיים המצערות הן שהובילו את האישה לכך, ולא עוסק בהדבקת תוויות עליה.
קראו על זכויותיהן של נשים בזנות באתר "כל זכות"
אל תגידו "חולה איידס", "נשא איידס"
אמרו במקום: "אנשים החיים עם איידס", "אנשים החיים עם HIV"
בכל הקשור לאיידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש – התפתחות הידע והרפואה משפיעה על השפה. בעבר היה נהוג להבחין בין חולי איידס לבין נשאי HIV אבל היום האבחנה הזו נחשבת למיושנת, היות שנשא עשוי לחלות באיידס ולקבל טיפול הולם שיחזיר אותו אחרי אשפוז למצב של נשאות בלבד. זאת ועוד – לא נרצה להגדיר אדם על פי הנשאות שלו, או המחלה שלו. כדי לא לשגות ולהתבלבל, נעדיף פשוט להתייחס את החיים עם איידס או החיים עם HIV, כמושג כללי.
הכנסו לפורטל איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, באתר "כל זכות"
יש ביטויים נוספים שהייתם רוצים שנשתמש בהם – או שנפסיק להשתמש בהם? בואו נדבר על זה. כתבו לנו ל: hadas.bashan@kolzchut.org.il