פתיחת עסק קטן בתוך דירת המגורים היא חלום שיש לרבים. לכאורה, מדובר בצעד פשוט שלא דורש את כל התסבוכת הבירוקרטית הכרוכה בפתיחת עסק רגיל והנוחות של עבודה מהבית היא בהחלט בונוס. עם זאת, ישנן מגבלות גם על פתיחת עסק ביתי בבניין מגורים משותף, כולל היתרים מיוחדים שצריך להוציא לשם כך. מדריך באתר "כל זכות" מפרט את התהליך הנדרש לטובת הגשמת החלום של עבודה בעסק פרטי מהבית, אותו תוכלו למצוא כאן >>.
פתיחת עסק ביתי בבניין משותף דורשת לעיתים קבלת היתר מיוחד לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה של הרשות המקומית. בדרך כלל, רק כאשר מהות העסק משפיעה על שאר דיירי הבניין יידרש היתר שכזה. כך למשל, עסק של כתיבה או גרפיקה לרוב לא יצטרך בקשה כזו כי העבודה לא מפריעה או משפיעה על שאר הדיירים בבניין. מנגד, עסק הכולל קבלת קהל, דוגמת מרפאה וטרינרית, כנראה ויידרש להיתר. לצד אלה כדאי לציין דווקא את המשפחתונים, המתנהלים על פי רוב בתוך בתי מגורים ועליהם לא נדרש היתר על פי פסיקת בית משפט. לכן, מומלץ מאוד לבדוק אם צריך את ההיתר אל מול הרשות המקומית ובהתאם לתכנית המתאר של אזור המגורים. כך או כך, חובה להוציא את ההיתר מראש ולא ניתן להשיגו בדיעבד.
פתיחת עסק בבית גם מקנה הטבות מסוימות. כך, למשל, חלק מההוצאות השוטפות של הדירה, כמו תשלומי חשמל וארנונה, עשויות להיות מוכרות כהוצאות של העסק לצורך הפחתת מס. מצד שני, חשוב להדגיש כי הוצאת ההיתר לשימוש חורג לא באה להחליף היתרים אחרים לפתיחת עסק, שנדרשים על ידי רשויות שונות על מנת לקבל רישיון לעסק. כמו כן, התהליך של רישום העסק אל מול הרשויות, כמו מס הכנסה וביטוח לאומי, נשאר אותו דבר.
ומה עם השכנים? לרשותם עומדת האפשרות לתבוע את בעל העסק בבית משפט אם הוא לא הוציא היתר לשימוש חריג, גם אם לא נגרם להם נזק כלשהו. כמו כן, ההיתר לא מגן על בעל העסק מתביעה במקרה שכן נגרם נזק לאחד השכנים, כמו למשל מפגע רעש או ריח. עוד גוף שרשאי לתבוע את בעל העסק הוא ועד הבית, שמונה על ידי הדיירים של הבניין.