התחלתם עבודה חדשה והעתיד נראה מבטיח. אבל לאחר תקופת ההכשרה, התברר לכם שזו לא תהיה עבודת החלומות. השכר, התנאים, היחס, משהו חורק וגורם לכם לרצות לעזוב. כעת, המכשול היחיד הוא ההתחייבות שנתתם למעביד לתקופת זמן עבודה מינימלית. אז האם אפשר לצאת מזה?
ובכן, במקרים מסוימים כן. החוק והפסיקה קובעים כי ישנם מקרים בהם הסעיף בו התחייבתם לתקופת העסקה מינימלית לא יכנס לתוקף ולא תצטרכו להחזיר את כספי ההכשרה המקצועית לחברה. ואלו מקרים אלה? כך למשל, כאשר המעסיק אינו דואג לשכר ראוי, או לא מספק כמות משמרות מספקת, ביהמ"ש יטה לטובתכם. זאת ועוד, אם ההכשרה היא שגרתית ולא מקנה מיומנויות יוצאות דופן, או אם בתמורה להתחייבותכם המעסיק מצדו לא מתחייב להעסיק אתכם תקופה מסוימת, ביהמ"ש יטה לטובתכם וישחרר אתכם מההתחייבות.
אם התחייבתם, ברוב המקרים תצטרכו לקיים את ההתחייבות, ויש אפשרות שהמעסיק יתבע אתכם. אבל, הפסיקה בנושא מראה כי בתי המשפט מקבלים את העובדה כי יש לא מעט מקרים בהם מעסיקים מנצלים את העובדים לרעה, ומחזיקים אותם כבני ערובה כנגד ההתחייבות שלהם, ולכן מבטלים את התחייבויות העובדים בדיעבד. חשוב לציין כי גם אם חתמתם על סעיף המחייב אתכם לתקופה העסקה מינימלית, לא בהכרח תצטרכו לקיים את ההתחייבות או להחזיר למעסיק סכומים כלשהם אם עזבתם לפני תום התקופה
סיבות נוספות שיכולות לפטור אתכם מעמידה במינימום ההעסקה הן התחייבות ארוכה לעומת הכשרה מעטה או כאשר העובד משתתף בעלות ההכשרה. כאשר ביהמ"ש בא לבטל סעיפים כאלה בחוזה הוא חייב לבחון האם הם סבירים. כך שאם עובד שילם על ההכשרה שלו, לא סביר שהמעביד עוד יגבה ממנו תשלום נוסף על עזיבת המשרה. זאת ועוד, אם ההתחייבות ארוכה באופן בלתי סביר לעומת עומק ההכשרה, ביהמ"ש עשוי להחליט כי גם המצב הזה אינו סביר ולבטל או לקצר את ההתחייבות.
לכל הפרטים ומעבר למדריך המלא באתר, לחצו כאן.