חג האילנות מגיע ועמו הרבה ירוק בעיניים – ילדי בתי הספר והגנים ינטעו עצים, ישירו שירי ט"ו בשבט וישמעו על המקום של הטבע בחיינו. ההרמוניה של האדם והסביבה נמצאים במרכז יום זה, והשיח המתגבר על איכות הסביבה הוא כמובן חלק בלתי נפרד ממנו. במקביל – אנו חווים תופעות של עיור, צפיפות, מגדלים נבנים ומשופצים – ועם כל אלה, לא מעט עצים נכרתים ונעלמים מחיינו.
בט"ו בשבט הזה, חשוב שנזכור כי לעצים במדינת ישראל יש זכויות. כן, גם להם. האם נהגתם ללכת ליד עץ ישן שהכרתם, שנים על גבי שנים, ויום אחד הוא פשוט נעלם? יתכן שמישהו ביקש לכרות אותו, וקיבל לכך רשיון מפקיד היערות שברשות העירונית בו נמצא העץ. אולי היה זה קבלן שהעץ הפריע לו בתכנון של בניין חדש, דיירים ששורשי העץ נכנסו להם לביוב, העירייה שסבורה כי העץ מהווה סכנה בטיחותית לציבור או אפילו הבעלים על קרקע פרטית שבו צמח העץ ומסיבה כלשהי רצה להורידו. כל אלה יכולים לבקש רשיון כריתה, כבעלי הקרקע או בעלי עניין בנושא. מי שכורת עץ ללא רשיון שכזה, מבצע עבירה פלילית. לעיתים קרובות, הרשיון ניתן בתנאי שהכורת ינטע עץ אחר במקום העץ שנכרת, ואם הדבר לא מתאפשר – יוטל עליו היטל כספי.
על ההליך המלא לבקשת היתר כריתה, אפשר לקרוא בערך המוקדש לנושא ב"כל זכות". אחד המרכיבים החשובים בהליך הוא היכולת של כל אדם לערער על רשיון שכזה. היות שלכולנו יש עניין בקיומם של עצים במרחב – החוק מורה לפקיד היערות לפרסם באופן פומבי את רשיונות הכריתה לפני שהם נכנסים לתוקף, כדי לתת הזדמנות לכל אדם להתנגד. באתר של משרד החקלאות מתפרסמים העצים שמיועדים לכריתה, עם הסיבה לכריתתם (בנייה, בטיחות, סכנה לציבור וכיוצב') – ומי שמעוניין, יכול לערער על הרשיון בתוך 14 יום. היה והתקבל הערעור – הצלתם עץ בישראל.
אם אתם יודעים על עץ בסביבתכם שעומד להיכרת ולדעתכם הסיבה לכך לא מספיק טובה – דעו כי גם לכם היכולת לשמור לנו על הירוק בעיניים.
ט"ו בשבט שמח ונעים!