בדצמבר 2002 הכריז האו"ם כי בכל שנה ב21 למאי, יצוין "יום הגיוון הבינלאומי" – יום שבו אזרחי העולם מעודדים ללמוד על שונות תרבותית, לקיים דיאלוג ולפתח את ערכי קבלת האחר. המושג "שונות תרבותית" הולך ומתפתח – הגלובליזציה, נדידת העמים, והדרך החדשה להתייחס למיעוטים בחברה גרמו להבנה אחרת של מהי שונות וכיצד עלינו לא רק לקבל אותה אלא לעודד אותה, ללמוד ממנה ולצמוח מתוכה.
מחקרים שונים מתייחסים היום לשאלת הגיוון ומראים כיצד הוא מתיישב לא רק עם צדק אלא גם עם תועלתנות. במחקר אמריקאי שבדק 1,700 חברות, למשל, נמצא כי אלה מהן שהיו מגוונות בהרכב האנושי שלהן, הגדילו את תפוקתן ב- 19%. מסקנות כאלה מחזקות את הרעיון שחשיפה לכמה שיותר קבוצות באוכלוסיה, מפתחת את החברה כולה, חושפת את קבוצת הרוב לרעיונות חדשים, לתרבות שונה ולדרך אחרת לפתרון בעיות. בישראל, שהיא ערב רב של תרבויות – חילונים ודתיים, ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים, ילידי הארץ ועולים חדשים – שאלת הגיוון תמיד רלוונטית.
רק לאחרונה היינו עדים לסערה סביב כיסוי הראש על ראשה של לינור אברג'יל כשהנחתה את טקס הדלקת המשואות, ולשיחה בדבר נראותן של נשים חרדיות במרחב הציבורי. לאחרונה גם התעוררה שיחה ערה סביב חבר הכנסת החדש גדי יברקן ממפלגת "כחול לבן", שנישק את רגלי אמו ביום השבעתו בכניסה למשכן, כדי להעביר את ערכי כיבוד האב והאם הנהוגים בחברה האתיופית. מהתקשורת למדנו גם על מקרים פחות משמחים, בהם עובדים במקומות עבודה כגון "ארומה" התבקשו לא לדבר בערבית ליד לקוחות, מה שעורר לא מעט התקוממות וטענות על אפליה.
אז מה אומר החוק? מגילת העצמאות מצהירה כי במדינת ישראל יש לקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל האזרחים, בלי הבדל דת, גזע ומין. החוק מגן על מיעוטים מפני אפליה בחינוך, במקומות בילוי ובמרחב הציבורי. על אפליה של אדם בשל מוצאו, דתו או לאומו – ניתן להגיש תביעה לבית המשפט או לפנות ליחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות. בין אם מדובר בילד שלא התקבל לגן בגלל מוצאו, או בקבוצת מבלים שלא הוכנסו למועדון בשל צבע עורם – הדבר אינו חוקי.
נדמה כי עולם התעסוקה הוא המקום שבו ראוי להתעכב על גיוון יותר מכל. מקום העבודה שלנו הוא המקום שבו אנחנו מבלים את רוב ימינו, ובמידה מסוימת הוא מגדיר אותנו. בישראל, העובדים מוגנים על ידי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הקובע על איסור אפליה בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בשכר, בקידום ובפיטורים. בפסק דין תקדימי משנת 2009, הכריע בית המשפט כי שירות צבאי אינו יכול להוות תנאי לקבלה לעבודה, כדי למנוע אפליית עובדים ערבים. בנוסף, מקומות עבודה מחויבים לאפשר לעובדיהם ימי חופשה בחגים שאינם יהודים – כלומר בחגים מוסלמים, נוצרים ודרוזים; כאשר העובדים יכולים לבחור אם לצאת לחופשה בהם או בחגים היהודים. חג הסיגד, יום צום והיטהרות של בני העדה האתיופית, מוכר כיום בחירה לעובדים במגזר הפרטי (כלומר שמנוכה מהחופשה השנתית) וכיום חופש לעובדי מדינה יוצאי אתיופיה.
יש המאמינים כי תפקיד החוק אינו רק לאפשר למיעוטים להשתלב, אלא צריך לקדם, לסייע, אפילו לשריין להם מקומות במפלגות, דירקטוריונים של חברות וסגל פקולטתי באוניברסיטאות – כדי להעצימם. החוק הישראלי לא מחייב שיטות כאלה, אך לעתים הוא מעודד אותן. סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע כי בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות ובכל משרד ויחידת סמך, יינתן ייצוג הולם לעובדים המשתייכים לקבוצות מסוימות – ביניהם ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. החוק לא מפרט את הדרכים בהן יש לעודד העסקתן של קבוצות אלו, ולא מפרט מכסות או תכניות להעדפה מתקנת. עם זאת, הוא מורה למשרדים וליחידות השונים בשירות המדינה, להגיש דו"ח בנושא זה לנציב שירות המדינה, אחת לשנה.
אחד הגופים שנותן דוגמא כיצד לעשות כן, הוא משרד המשפטים – מומלץ לעיין ב"דו"ח ההעסקה השיוויונית והרבגונית" האחרון שפרסם, שמתייחס לא רק להיבט הכמותי אלא גם האיכותי, ומראה כיצד משרות שיפוט ותפקידים חשובים בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית מאויישים כאשר עקרון הייצוג ההולם נמצא לנגד העיניים.
"יום הגיוון הבינלאומי" הוא הזדמנות להתבונן סביבכם, בין אם אתם מועסקים בשירות המדינה או במגזר הפרטי – ולשאול כמה מעמיתיכם נראים בדיוק כמוכם, והאם אפשר לקרוא לזה "גיוון". התשובות עשויות לתת לכם חומר למחשבה.
למידע נוסף הכנסו לפורטלים באתר "כל זכות":
>> פורטל שיוויון הזדמנויות בעבודה
>> פורטל פגיעה ואפליה על רקע גזעני
>> ייצוג הולם למגזרים שונים בקרב העובדים בשירות המדינה
>> איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים