אף אחד לא אוהב לעמוד בתור. אבל יש מי שעבורם עמידה בתור היא לא רק מטרד וחוסר נוחות. יש אנשים שמצבם, הקבוע או הזמני, דורש התחשבות מיוחדת במרחב הציבורי. אנשים אלו יהיו זכאים לפטור מעמידה בתור במקום ציבורי – הם יכולים להתקדם לקדמת התור ולקבל את השירות לפני כולם, היוזמה לשימוש בפטור יכולה להיות של מי שזכאים לו – אבל גם של נותני השירות ובוודאי שהיא יכולה להגיע מאנשים בתור. ככל שנכיר ונפנים את הזכות, נוכל לסייע למי שזקוק לה במרחב הציבורי. בואו נעשה סדר בנושא:
מי זכאי לפטור?
אוכלוסיית הזכאים כוללת שלוש קבוצות: נשים בהריון, אזרחים ותיקים מעל גיל 80 ואנשים שיש להם מוגבלות שכלית, נפשית או אוטיזם. ביניהם: אנשים עם מוגבלות בניידות; מקבלי גמלת סיעוד; ניצולי שואה ועוד.
באילו מקומות ניתן הפטור?
הזכות תקפה במקומות שבהם ניתן שירות ציבורי – משרדים ממשלתיים, כמובן, אך גם גופים כמו בנק, דואר, סופרמרקט, מוזיאון, קולנוע, תיאטרון ועוד. קיימים מקומות בהם הפטור לא תקף: בקבלת טיפול רפואי אין פטור להמתנה בתור. כמו כן, אין פטור במקומות שבהם ניתן לקבוע תור מראש (כמו מספרה), בתור לתחבורה ציבורית וגם במצב בו השירות ניתן במכונית (כמו בכניסה לשמורת טבע).
מה לגבי בתי מרקחת?
השירות בבתי מרקחת נחשב כשירות בריאות ולכן אין פטור מתור, הן בבתי המרקחת של קופות החולים והן בבתי המרקחת הפרטיים.
האם יש להציג מסמכים כדי לממש את הזכות?
לא חובה להציג מסמכים כדי לממש את הזכות, אבל אם מספק השירות מבקש לראות אותם – יש להציגם פניו. אישה בהריון תציג אסמכתא רפואית למצבה, אזרחים ותיקים יציגו תעודה להוכחת גילם (תעודת זהות, למשל) ועבור אדם עם מוגבלות תוצג תעודת נכה שיש עמה פטור לעמידה בתור.
האם הפטור במקרה של מוגבלות, הוא רק למבוגרים?
לא. גם ילדים בעלי תעודת נכה, זכאים לפטור.
ונשים בהריון שמשתמשות בפטור, חייבות להיות בהריון מתקדם?
לא. כל שלב בהריון מספיק כדי לממש את הזכות.
ומה לגבי המלווים של אנשים עם מוגבלות?
גם המלווים פטורים מהמתנה בתור, כדי להמשיך את הסיוע.
מי אחראי שהזכות תתממש?
האחריות למימוש הזכות היא על נותני השירות. עם זאת, רצוי שכל הנוכחים בתור יהיו מודעים לזכות ויעזרו לממש אותה.
לקריאה נוספת – היכנסו לערכים המלאים ב"כל זכות":
> פטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות