ארכיון הקטגוריה: אמתי קורן

איך אפשר לשמור על עדכניות של אתר כמו כל-זכות?

אהלן,

מהיום הראשון של האתר הבנו שככל שיהיו לנו יותר דפים כך יהיה קשה לשמור על העדכניות שלהם. בחלום שלנו גופי ממשלה ייכנסו ישירות לדפים ויעדכנו אותם. אבל בינתיים אנחנו נעזרים בציבור, בעיקר דרך מנגנון של הצעת שינוי (הכפתור הירוק).כפתור הצעת שינוי אנחנו מקבלים כל יום כמה הצעות שינוי, רובן עם ערך אמיתי ומשקיעים בהן לא מעט זמן. מבחינתנו יש עדיפות עליונה לטיפול בהצעות השינוי כולל עדכון של הפונה (אם השאיר כתובת דוא"ל) והבעת תודה. להערכתנו זו אחת הדרכים הכי טובות לשמירת עדכניות האתר. רצ"ב בזה כמהנ דוגמאות מהשבוע האחרון. לא כולן טופלו שכן לעיתים נדרש מחקר מעמיק, והתייעצות עם גופים ממשלתיים רלוונטיים.

דוגמה 1: סיוע במימון מכשירי שמיעה לילדים

הצעת השינוי: במשרד הבריאות אמרו שתדירות השתתפות במימון מכשירי שמיעה לילדים הוארכה מ3 שנים ל-4 שנים.

סטטוס: עודכן ונוספה פסקה שלמה בנושא תדירות ההחלפה

דוגמה 2: דמי הבראה

הצעת השינוי: שלום רב, אני חושב שיש לכם טעות בחישוב בדוגמה של ימי ההבראה עובד שכיר החל לעבוד ביום 01.01.2013, במקום שבו דמי ההבראה משולמים בחודש יולי. מכיוון שביולי 2013 טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל העובד דמי הבראה לראשונה ביולי 2014, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתו הראשונה והן את דמי ההבראה עבור שנת העבודה השנייה: עבור השנה הראשונה שעבד (2013) הוא יקבל 5 ימי הבראה. עבור השנה השנייה (2014) הוא זכאי ל-6 ימי הבראה. (דמי ההבראה המשולמים בתשלום אחד שנתי, משולמים עבור כל השנה, כלומר על כל 2014). סה"כ יקבל העובד תשלום עבור 11 ימי הבראה: 4,158 ש"ח = 378 ש"ח X‏ 11. לא מוסיפים את הימים בכל שנה כלומר 5+6 אלא בשנה השניה והשלישית מקבלים 6 ימי הבראה מהשנה הרביעית 7 וכך הלאה.

סטטוס: אכן טעינו. טופל כולל שינוי פרטי הדוגמה.

 דוגמה 3: קרן השתלמות לעובד עצמאי

הצעת השינוי: שלום, לפי מה שכתבתם, ההכנסה השנתית המירבית עליה ניתן לקבל הטבת מס היא 264,000 ש"ח (נכון ל-2015). לפי החוזר של סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, לגבי שינויים במערך הניכויים לשנת המס 2015 מיום 31/12/2014, ההכנסה הקובעת בסעיף 17(5א) עודכן ל 263,000 ש"ח (ולא 264,000 ש"ח). לכן מוצע לעדכן את הסכום, ואת המשפט הנוגע להפקדה של סכומים העולים על 7% מהתקרה.

סטטוס: טופל כולל הפניה לחוזר העדכני של רשות המיסים.

דוגמה 4: מים וביוב

הצעת השינוי: הפנייה ללינק שגוי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962

סטטוס: תוקן

דוגמה 5: פיצויי פיטורים לעובד שפוטר

הצעת השינוי: פיצויי פיטורים לעובד שפוטר- מס הכנסה מאפשר לפרוס פיצויים שהתקבלו (הן עובד שפוטר והן שהתפטר) עד 6 שנים אחורה וקדימה. לעיתים הפריסה קדימה כדאית- עובד בגיל פרישה שהכנסותיו העתידיות נמוכות משמעותית, לדוגמא. סעיף 8(ג) 3 לפקודת מס הכנסה.

סטטוס: בחקירה. חייבים להיזהר עם עצות בנושאי מיסוי.

דוגמה 6: חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

הצעת השינוי: בפסקה האחרונה רשום: "…בעד התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף הביטוח לאומי שבאזור מגוריה". בהתאם לבירור מול ביטוח לאומי, ככל שמדובר באישה נשואה שבעלה מבוטח (ומן הסתם, זהו המצב השכיח של מרבית הנשים המאריכות חופשת לידה) אין צורך בתשלום לביטוח לאומי בתקופת החל"ת. נראה לי כי חשוב לציין זאת.

סטטוס: תשובה שמצאנו בבירור מול ביטוח לאומי

לשמחתנו  הרעיון של הערות/תיקוני גולשים עלה הבשיל ומהווה מכשיר משמעותי לשמירת עדכניות האתר. אם אתם נתקלים בטעויות, כולל שגיאות כתיב אז אנא: השקיעו דקה מזמנכם ולחצו על כפתור הצעת השינוי.

בתודה מראש,

אמתי

כל-זכות ומיצוי זכויות: בעקבות דו"חות מבקר המדינה ובנק ישראל – מאי 2015

בוקר טוב,

בימים האחרונים התפרסמו דו"ח מבקר המדינה לגבי מיצוי זכויות עם דגש על ביטוח לאומי (תת-מיצוי של מיליארד שקל) ומחקר משותף של בנק ישראל, ביטוח לאומי ורשות המיסים לגבי מיצוי הזכות למענק עבודה ("מס הכנסה שלילי").

דו"ח המבקר מציג שורה של המלצות על מנת לשפר את יכולת מיצוי הזכויות של אזרחי ישראל, ובין היתר, קריאה " …להקמת אתר אינטרנט אחוד, שיאגד את המידע על כלל הזכויות והשירותים הניתנים לאזרחים ויכלול מחשבוני זכויות ומנועי חיפוש מתקדמים, שיקלו על האזרחים לדעת מה הן זכויותיהם (ראו להלן). הנגשת המידע בדרך זו לא רק תיטיב עם האזרחים, אלא גם תאפשר ל"סוכני מידע", כגון עו"סים ועמותות מן המגזר השלישי, לתווך בין אוכלוסיות מודרות וחלשות וחסרות אוריינות אינטרנטית ובין הגופים הציבוריים המעניקים את הזכויות, וכך להגדיל את שיעורי מיצוי הזכויות".

איננו גוף ממשלתי אבל בנינו אתר "ממלכתי" שפועל כבר כ- 5 שנים וב-12 החודשים האחרונים שירת מעל ל- 2.6 מיליון ישראלים עם מעל ל- 4,500 דפי מידע (ובנוסף 800 בערבית) על זכויות ודרכי מיצוין במגוון רחב ביותר של תחומים כגון זכויות עובדים, אנשים עם מוגבלויות, חינוך, פנסיה, ניצולי שואה, בריאות וכו'. הכול בחינם וללא כוונת רווח.

חשוב לנו לציין שזכינו ב"כל-זכות" (www.kolzchut.org.il ) להיחשף לפתיחות מרשימה של המערכות הממשלתיות ולשיתופי פעולה בנושאים כגון ועדות רפואיות (ביטוח לאומי), מענק עבודה (רשות המיסים), סיוע בשכר דירה (משרד הבינוי), פנסיה (משרד האוצר), נפגעי התמכרויות (מיזם משותף עם משרד הרווחה), חדלות פירעון ופשיטות רגל (משרד המשפטים), ובנוסף מיזם משותף עם הרשות לזכויות ניצולי השואה שפועל מאז 2012 ונותן לניצולים מידע מקיף מכול הגורמים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים. בנוסף יש לנו מערכת שיתופי פעולה עם מעל ל-100 ארגונים מכל המגזרים.

אנחנו משלימים את פעילות הממשלה בהתבסס על שיתופי פעולה כמו אלה שציינתי למעלה. הייחוד שלנו הוא "חופש השפה". מתוך העמדה שלנו כאתר חוץ-ממשלתי, הצלחנו לכתוב מעל ל- 4,500 דפי מידע אמין ומדויק, בעברית קריאה, עם שימוש מינימלי במונחים שאינם תמיד מובנים לציבור הרחב. יצרנו מומחיות נדירה במידענות ובטכנולוגיה שהציבור והממשלה מגיבים אליה באהדה רבה ובביקוש הולך וגובר למידע הקיים באתר. אנחנו ממוקדים במשימה אחת ויחידה, מתן מידע מקיף לכלל תושבי ישראל לגבי זכויותיהם בכל התחומים ללא כל זיקה מסחרית או מפלגתית.

אני מאמין שזו שעת כושר נדירה למנף את מה שכבר הושג ב"כל-זכות" כחלק מהתארגנות בין מגזרית שתאפשר הרחבה והעמקה של התכנים באתר, קידום השימוש באתר כך שיגיע לכלל הציבור וסוכני הידע, השלמת פערי תרגום לערבית (ושפות נוספות) ופיתוחים טכנולוגיים נדרשים, בעיקר בתחומי Mobile ומחשבוני זכויות.

אשמח לשמוע מכם,

אמתי קורן – amitay.korn@kolzchut.org.il

חלומות כל-זכות (1) – "כי מציון תצא תורה"

אהלן,

הפעם אני פותח בסדרה פתוחה של פוסטים שבהם אתאר חלומות שיש לי ביחס לכל-זכות.

חלום: " חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי מספר מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, אי יכולת לשלוט ולכוון את השתלשלותו, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט" (מקור: ויקיפדיה). אני משתמש בכוונה במושג "חלומות" כדי להבדיל אותם מתכניות עבודה ברורות ומתוקצבות של כל-זכות, תכניות שמגובשות ע"י הנהלת כל-זכות ועוברות אישור ע"י הדירקטוריון. בניגוד להגדרה הויקיפדית אני כן "מודע לחלום", כן מנסה "לשלוט ולכוון את השתלשלותו" ומקווה שאני "מפעיל מנגנוני בקרה ושיפוט"…

עם כל הזהירות המתבקשת, להערכתנו כל-זכות הוא מיזם חדשני ברמה עולמית! קבלנו על כך הרבה אישורים מארה"ב, אירופה, הודו וברזיל. כבר בזמן הקמת המיזם הסתכלנו על פתרונות שמנסים להתמודד עם שאלת הגישה למידע על זכויות כגון www.benefits.gov של ממשלת ארה"ב. להערכתנו כל הניסיונות חוששים לגעת בכמה אתגרים:

  • כל המידע: מערכת מידע על זכויות צריכה לגעת בכול תחום אפשרי שכן במציאות האנושית קשיש בישראל (זכאי לזכויות בתחום זיקנה) יכול להיות בו זמנית גם ניצול שואה, גם לא בריא (זכויות בריאות) ואף מוגבל בתנועה (אנשים עם מוגבלויות).
  • שפה ברורה: מידע לאזרח חייב להיות מונגש בשפה ברורה ולא משפטית כולל הסברים ודוגמאות.
  • מוכוונות סיטואציה: מידע חייב להיות מונגש במקום אחד בהתייחס לסיטואציות של זכויות כגון נכות, קבלה לאוניברסיטה וכו'. ריכוז של לינקים לאתרים רבים מוריד את השימושיות בצורה דרמטית.
  • ניטראליות: צריך לפרסם "את האמת (בשפה ברורה), את כל האמת (גם אם זה לא נוח למשרד ממשלתי מסוים) ורק את האמת (ללא ניסיון להכניס אג'נדות פוליטיות וכו')" על זכויות. זה כמובן לא סותר את הכבוד שאנחנו נותנים למי שנלחם לשנות את המציאות החקיקתית.

להערכתנו, עם 2.5 מיליון משתמשים ב-12 החודשים האחרונים, אנחנו עומדים באתגרים. וכאן נשאלת השאלה: למה לא לשכפל את מה שעשינו ולייצא לעולם? האם זה רלוונטי לכל מדינה? אני מניח שזה רלוונטי לכל מדינה דמוקרטית שיש לה רמת מחויבות, גם אם חלקית, לממש את החוקים והתקנות שהיא חוקקה, גם אם לא בצורה מושלמת וכוללנית. אז מעבר לאירופה וארה"ב תחשבו על מדינות כמו ברזיל, הודו, מקסיקו. תחשבו איזה הישג זה לממש את כל-זכות, ואפילו בכמה תחומים באחת מהארצות האלה. וואללה…

יש כמובן עוד כמה נושאים "קטנים":

  1. מהי מהות הפתרון שלנו? טכנולוגיה? מתודולוגיות של עבודה ושיתופי פעולה? או אולי פשוט ההעזה לתקוף נושא שאף אחד לא חשב עליו…
  2. תרגום של הממשקים לשפות היעד (דווקא משימה קטנה)
  3. התאמות תוכנה נדרשות כדי להתמודד עם מדינות פדרליות כמו ארה"ב בהן שכר מינימום מוגדר ברמת ה-federal, ה-state ולעיתים גם ברמת העיר. לא פשוט.

בחודשים האחרונים התחלתי סו"ס לזוז. לצורך זה כתבנו בסיוע המכון למחקר אתי מסמך כוונות רחב שמהווה בעצם "תכנית עסקית" להפצת WikiRights (שם קליט) בעולם. בעקבות הצגתה נדרשנו בצדק להציג את החזון בצורה מקוצרת. אז יצרנו מצגת קצרה שאתם מוזמנים לקרוא. ולהפיץ. אני מנסה לקדם את הנושא אבל שם על עצמי כמה משקולות כבדות וביניהן המחויבות המלאה שלי לכל-זכות ישראל וחוסר הרצון האישי שלי להתחיל לנסוע ברחבי הגלובוס.

האם חלומות מתגשמים? אם יש לכם רעיונות או הצעות אז אנא צרו אתי קשר ל- amitay.korn@kolzchut.org.il.

אמתי

אמתי במפגש עמיתי אשוקה ישראל

חברות וחברים,

אשוקה הוא ארגון בין לאומי המאגד יזמים חברתיים מובילים מסביב לגלובוס: גברים ונשים להם פתרונות מהפכניים ומשני תפיסה עבור הבעיות החברתיות הבוערות ביותר בעולם. מאז שנת 1981, נבחרו יותר מ- 3,000 יזמים חברתיים מובילים בתור עמיתי אשוקה ביותר מ-72 מדינות. הארגון מקדם יזמות חברתית, ומסייע בין היתר לחיבור בין היזמים. בישראל פועלים היום 7 עמיתים. יש לי את הכבוד הגדול להיות אחד מהם.

ביום שני בערב, 20/3/2015, התקיים לראשונה מפגש של העמיתים בהנחיית צוות אשוקה ישראל (איתן פרי ודניאל ברקת) . הגיעו עדינה בר שלום (מייסדת המכללה החרדית ולשמחתנו גם חברת מועצה ציבורית של כל זכות), עבאס עבאס (מייסד עמותת אל-מאנרה מנצרת שמקדמת שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית, וגם שותפה לקידום כל-זכות בחברה הערבית), גל לוסקי (מייסדת ארגון Israeli Flying Aid שמסייע באזורי לחימה, לאחרונה בסוריה), צור טאוב (מייסד אתר אגורה). וגם אני. לצערנו לא הגיעו פרופ' אמתי זיו (העביר את עולם הסימולציה של טייסים להכשרת רופאים) ושי רשף (מייסד University of the People).

לכאורה סתם מפגש. אבל: איזה חברות! איזה חברים! והכי חשוב, איזה סיפורים! עדינה שיתפה אותנו במאבק שלה לשמר את המכללה החרדית כמקום היחיד כמעט שמאפשר לנשים חרדיות צעירות לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בעולם העבודה. עבאס, שהוא עיוור מלידה וגם עו"ד עם תואר שני, שיתף אותנו במאמץ להקים ולקדם את הספרייה הראשונה בעולם הערבי ל- Audio Books. גל שיתפה אותנו במסעה ללב המאפליה, מלחמת האזרחים בסוריה. צור שיתף אותנו בחלום שלו לייצא את המודל של אגורה לכל העולם. ואני שיתפתי את הפורום בחלום שלי לייצא את כל זכות לעולם, חלום שאכתוב עליו בקרוב. כמו שאתם מבינים, מפגש של חולמים/פנטזיונרים, אבל גם כאלה שבאים עם קבלות.

חג שמח,

אמתי

האם יזם חברתי (אני, אמתי קורן) צריך טיפול פסיכולוגי?

אהלן,

בפוסטים קודמים (1, 2 ו-3) סיפרתי די בפירוט על תהליך הקמת כל זכות. אספקט שאולי פחות הדגשתי הוא העובדה שלא רק שעזבתי את "סיר הבשר" של ההי-טק ("לאן הולכים לצהריים?") אלא אני מנהל את כל זכות מאז הקמתה בהתנדבות ובנוסף תורם סכומים די משמעותיים.

כשאנשים שומעים את זה אז די מהר נשאלות שאלות למה אתה עושה את זה? מה אתה מנסה להשיג? מה איבדת? התשובה הסטנדרטית שלי היא "אני כבר 5 שנים בפסיכואנליזה ומקווה לפתור את התעלומה עוד 3" (למען הסר ספק: אני לא…).

בחיי היום-יום אני פשוט פועל ללא שאלות של למה ומדוע. אבל לפעמים השאלה עולה גם אצלי. למשל, כשהשעון המעורר זורק אותי מהמיטה ב- 05:45 כדי שלא אאחר לרכבת לת"א כדי להגיע לישיבת צוות של כל זכות. קיימות כמה תשובות אופציונאליות לשאלה:

  • סיפור אישי? יש לא מעט יזמים חברתיים שפועלים כתוצאה מאירוע אישי, כגון מחלה שלהם או של מישהו קרוב להם. לשמחתי לא חוויתי דרמות.
  • פרסום אישי? אני לא חף מאגו אבל בכ"ז לא רואה את זה כמטרה
  • מנוע לקדם סדר יום פוליטי? כבר אמרו רבותינו שהכול פוליטיקה, אבל כנראה לא במקרה הזה.
  • משעמם לי? לא!
  • צריך טיפול? אני מקווה שנתינה לא מוגדרת כלקות ב- DSM-IV.

אז הינה ניסיון הסבר: זכיתי להוביל אקזיט ב- 2006 שהכניס לי לא מההורים שלי בערך ב- 2002עט כסף. משהו בתוכי הרגיש שבצד הברכה קיימת גם "חובה" להחזיר חלק מהתמורה לחברה. כנראה השפעת החינוך של הורי ז"ל (מצולמים מאחור בערך ב- 2002 כשהיו בני 82). ההיתכנות הכלכלית גם אפשרה לי חיבור בין הניסיון היזמי/טכנולוגי שלי ליעד חברתי של שיפור במיצוי זכויות באמצעות טכנולוגיה. חיבור שהוא לא רק עבודה אלא גם FUN!

דיברתי על FUN. לצערי זה לא תמיד FUN. לא כשצריך לגייס תרומות, לא כשצריך לנהל כספים, ובעיקר לא כשצריך לקום ב- 05:45 בבוקר…

אמתי

נ.ב.1 – אז למה אני מפרסם את הפוסט? אולי כדי להניע עוד ברי מזל כמוני לעבור לעולם החברתי.

נ.ב.2 – הזדמנות להודות גם למשפחתי ובעיקר לסמדר, שהולכים אתי לאורך כל הדרך. עם הרבה סבלנות.

קיצור תולדות כל זכות – פרק ג' – יוצאים לאור

השנה הראשונה (2011) – יוצאים לאור

בפרקים הקודמים סיפרתי על הולדת המיזם  ועל המעבר מחלום למציאות עם עלייתנו לאוויר בסוף נובמבר 2010. את 2010 סיימנו עם מספר משתמשים די נמוך. לקח לנו זמן להפנים שבנושא משעמם כמו זכויות קשה להגיע לציבור רחב בצורה מהירה ללא השקעה כספית גדולה בפרwiki05סום. מכיוון שלא היו לנו משאבים לכך, פעלנו בדרכים שיכולנו לממש ובעיקר דרך קבלת תרומת פרסומות  (AdWords) מחברת גוגל במסגרת תכנית הסיוע לעמותות Google Grants ובסיוע פרו-בונו בנושא תקשורת מאודי נחשון. במהלך השנה קפצנו בשימוש בערך פי 5 (!). מה שמאוד סייע לנו זה הקיץ של המחאה שהעלה את נושא הזכויות למודעות של ציבור רחב, אינטרנטי ברובו. אנחנו כבר היינו שם בשביל כולם.

תהליך נוסף שפעלנו בו במרץ רב לאורך כל השנה,wiki06 ובעצם מאז ייסוד המיזם, היה הוספת תכנים לאתר. הרחבנו את מערכת התוכן ולראשונה שכרנו משפטנית (קרן הורוביץ). התחלנו לתרגם מידע לערבית בסיוע ג'וינט-תב"ת.  זכינו לעוד כמה שיתופי פעולה מרשימים ובראשם פרויקט זכויות בריאות שבו ההסתדרות הרפואית (הר"י) מימנה במשך כשנתיים עורכת תוכן משפטנית. זכינו גם לשיתוף פעולה עם אגף הרווחה בעיריית ירושלים ועמותת משוב (גב' פלורנס גלקין) בנושא זכויות של אזרחים ותיקים.

הפעילות שלנו התחילה לזכות בהכרה ובהערכה של רבים. זה התבwiki08טא קודם כל בהרחבת הדירקטוריון עם הצטרפותם של נעמי סטוצ'ינר (מייסדת בית איזי שפירא), פרופ' פייסל עזאיזה (דיקאן בי"ס לעו"ס באוניברסיטת חיפה וסגן יו"ר ות"ת) ואבינעם ערמוני (באותו זמן מנכ"ל בית התפוצות). צעד מאוד חשוב היה כינונה של מועצה ציבורית בראשותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר (בתמונה משמאל עם ארז ואמתי ובהשתתפות קבוצה מובחרת עם מעורבות עמוקה בנושא הזכויות. ב- 26/6/2011 קיימנו את הישיבה הראשונה. לשמחתנו המועצה מלווה אותנו בשנים האחרונות ומסייעת לנו במגוון נושאים כולל ועדת אתיקה.

חלק מהתהליך כלל את הצגת המיזם לאישים מובילים. לשמחתנו נפגשנו עם השרים (באותה תקופה) מיקי איתן ויצחק הרצוג שהוציאו לנו מכתבי תמיכה וגם סייעו לנו בפתיחת חסמים בתוך המשרדים.

קיץ 2011 היה הקיץ של המחאה החברתית. בכל זכות זה התבטא בעליה מרשימה של מספר המשתמשים באתר באוגוסט. לקח לנו יותר מחצי שנה להשוות את שיאי השימוש. 2011 היתה שנה מאוד משמעותית עבורנו. מסטארט-אפ חברתי נחמד הפכנו לגוף תוכן משמעותי שזוכה להכרה של כל הגורמים. השנים הבאות רק הדגישו את השינוי.

בקיץ 2011 חזרנו ארז ואני לזירת הפשע, דהיינו לכנס ויקיפדיה ישראל. לשמחתנו ג'ימי ווילס, מייסד ויקיפדיה ביקר בכנס. קיווינו שיתלהב מכל-זכות בצורה כזו שיסייע ליצוא הרעיון. זה לא קרה, אבל לפחות תפסנו אתו תמונה (מקור: דה מרקר).

wiki07

ב-3 הפוסטים של תולדות כל זכות הכנסתי את הכתיבה האישית כדי לתאר שלבי בראשית במיזם. לגבי השנים מ- 2012 והלאה קיים פירוט מלא, גם אם מעט לקוני בדף אודות המיזם באתר.

המשך הכתיבה שלי יהיה לגעת בנושאים כמו איך מנהלים תוכן, האם הממשלה בעד או נגד כל זכות וכו'.

קיצור תולדות כל זכות – פרק ב' – מרעיון למציאות

מרעיון למציאות – סוף 2009 עד סוף 2010

בפרק הקודם סיפרתי על הדרך בה הגעתי לעולם החברתי ועל החיבור עם ארז פרלמוטר שהוביל להתגבשות הרעיון של כל זכות.

בראשית נובמבר 2009 התחלנו לעבוד ברצינות על המיזם. איך מתחילים? מאיפה יש כסף? מי יסייע לנו? כסטארט-אפיסטים בחרנו ללכת קודם במסלול הקל, דהיינו המסלול של פיתוח האתר – ואחרי התלבטות קצרה בחרנו לפתח את האתר ב- MediaWiki, הפלטפורמה הטכנולוגית שמריצה את וויקיפדיה.

תוך זמן קצר הבנתי שאני נשאב יותר ויותר למיזם ושזה ממש לא נכון לנהל אותו במקביל למשרה המלאה שהחזקתי ב- HP Software כארכיטקט תוכנה בכיר. אחרי שיחה קצרה עם הבוס שלי סיכמנו שהחל מינואר 2010 ארד ל- 25% משרה, מעמד שאני שומר עד היום (ראשית 2015). לאור העובדה שהיה ברור שכל-זכות צפוי להיות מלכ"ר תפרן, ידעתי שבעצם אני עובר לעבוד במשרה מלאה אבל… כמתנדב. לשמחתי האקזיט מ- 2006 מאפשר לי את ההתנדבות בכל השנים האלה.

מפתח האתר, דרור שניר, התקדם בקצב מהיר ותוך זמן קצר היה לנו שלד של אwiki01תר עם צורך מידי למלא אותו בתכנים. לשמחתנו הצטרפה לצוות נעמה סלומון והתחלנו לכתוב דפי תוכן בעיקר בנושאים של יחסי עבודה ואוטיזם, בעיקר בגלל זמינות של חומרי מקור טובים. לצערי לא שמרנו הרבה תמונות של האתר מאותה תקופה, אבל הינה אחת הראשונות – שימו לב שהאתר עדיין נקרא WikiRights.

חלק משמעותי מהעבודה היה התמודדות עם עיצוב המידעwiki02 באתר. מה זה מידע על זכות? מה זו בעצם זכות? ומה בינה להסבר מפורט על תהליך מימוש הזכות? איך הופכים את המידע לקריא? איך מעצבים אותו בתוך האתר?

הינה דוגמא לדף זכות מיוני 2010. רואים שכבר אז בנינו את רכיבי המידע המרכזיים כמו הדגשים, חלוקה לפסקאות סטנדרטיות וכו'.

והינה דוגמא די מוקדמת לפורטל. באשמתי הבלעדית העיצוwiki03ב שלנו נטה באותה תקופה להיות צעקני בגלל הרצון לקדם כמה שיותר נושאים בדף אחד. בהמשך התחברנו לגישה יותר מינימליסטית שמיוצגת במשפט less is more.

במקביל לפיתוח האתר, נעזרנו רבות בערן קליין משתי"ל לקיום פגישות עם עוד ועוד אנשים מהמערכת הציבורית ומעמותות. בראשית 2010 הצטרפו לכל-זכות כמה דמויות מפתח שמלוות אותנו עד היום: עו"ד יהושע שופמן, לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה, שבדרכו השקטה והמקצועית סייע לנו להבין את חשיבות הדיוק המשפטי של המידע באתר, דיוק שלא חייב לבוא על חשבון היכולת להבין אותו. יהושע גם סייע לנו רבות בחיבורים למערכת הממשלתית שאותה הכיר היטב. לשמחתנו יהושע מעורב עד היום בכל-זכות כחבר דירקטוריון. מצטרף נוסף היה עדן פוקס כסמנכ"ל. עדן, שעובד בכל-זכות עד היום, תכנן ומימש את מערכת העבודה הבין-מגזרית שמהווה את בסיס פעולתנו לאורך כל התקופה. מצטרפת נוספת כעורכת תוכן הייתה רבקה ניר שגם היא עובדת בכל-זכות עד היום.

ברגע שהתגבש הצוות העניינים התחילו לזוז באופן די מהיר. באפריל 2010 קיימנו ישיבת צוות ראשונה שבה כבר דברנו על עליה לאוויר. לצורך זה התאגדנו סו"ס ביוני 2010 כחל"צ עם ארז פרלמוטר כיו"ר הדירקטוריון ויהושע שופמן כחבר. הגדרנו תכניות עבודה, עסקנו בשאלות של מיתוג, עיצוב וכו'. יומן הפגישות שלי חושף שכנאמנים לתרבות החוצפה וההעזה של סטארט-אפ נפגשנו כבר באוגוסט 2010- עם גב' אסתר דומיניסיני מנכ"לית הביטוח הלאומי באותה תקופה. בדיעבד פגישה מאוד מוקדמת ביחס לרמת הבשלות של כל זכות באותה תקופה. עיסוק מרכזי שאני מדחיק בפוסט הזה היה ועדיין הינו גיוס משאבים. איך מגייסים תקציבים שעוליםמ- 600,000 ₪ ל- 1.5 מיליון ₪? על כל זה בפוסט נפרד.

בספטמבר 2010 שחררנו את האתר לציבור ללא כל פרסום. המטרה הייתה לבדוק שהטכנולוגיה שלו מספיק יציבה. מטרה נוספת הייתה לחשוף אותו לשותפים בממשלה ובחברה האזרחית. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2010 שירתנו כ- 300 משתמשים (unique) בשבוע. רובם בטח מרשת החברים שלנו…

שנה אחרי תחילת פיתוח האתר החלטנו שהגיע הזמן לקפוץ למים. בסוף נובמבר 2010 נעזרנו באודי נחשון (יח"צ) והצלחנו לקדם כתבה קצרה בעמוד האחרון של ידיעות אחרונות. באותו שבוע הייתה קפיצה נחשונית בשימוש באתר לכמעט 5,000 משתמשים. בשבוע השני ירדנו ל- 2,300 משתמשים. ואחריו ל- 1,750. הבנו שיש לנו עוד דרך ארוכה. מאוד ארוכה.

wiki04

קיצור תולדות כל-זכות – פרק א'

הפרה היסטוריה של כל זכות – גרסת אמתי קורן

אחרי כ- 25 שנות עבודה זכיתי ב- 2006 "לחגוג אקזיט" של חברת תפנסופט, אותה הקמתי בסוף 1999 בתפן שבגליל. מקום מוזר לסטרט-אפ אבל מאוד טבעי למי שגר מאז 1983 במעלות ובכפר ורדים. במחצית 2009 הגעתי לשלב בו הרגשתי שהגיע הזמן לעשות משהו חברתי. אחרי הרבה התלבטויות כולל חשיבה על מעבר להוראה (ממש לא מתאים לי) הגעתי למסקנה שאני עדיין טעון באנרגיה יזמית והדבר הנכון עבורי הוא לחבר את הניסיון היזמי / טכנולוגי שלי למטרה חברתית.

כחלק מההתלבטות הלכתי ב- 3/5/2009 (ככה רשום לי ביומן) לכנס ויקיפדיה ישראל להתרשם מעולם הויקי. פגשתי שם את ארז פרלמוטר (היום יו"ר כל זכות) שכמה שנים קודם היה בין היתר אחראי לשיווק תוכנת תפנסופט בישראל. ארז גם הוא איש היי-טק ותיק שבשנים 2008-2009 למד בתוכנית "כלכלנים חברתיים" מטעם שתי"ל בניהולו של ערן קליין, שמטעמה התנדב בעמותת סינגור קהילתי בירושלים. שם הוא נחשף לאתגר של מציאת מידע על זכויות כאשר מנסים לסייע לפונים לעמותה. לאור העובדה שכבר היה בשלבי הקמה של חברת הסטארט-אפ שלו RighTune לא היה לו זמן להרים את הנושא וגם הוא הגיע לכנס להתרשם ואולי למצוא שותף לרעיון ולדרך.

נתקלנו זה בזה ביציאה וארז הרים לי את אתגר הזכויות להנחתה. עד היום יש "ויכוח" מתי לקחתי על עצמי את המשימה. מה שמוסכם זה שבחודשים ספטמבר-אוקטובר 2009 ניהלנו הרבה פגישות עם מומחים בנושא, רובן בסיוע של ערן קליין משתי"ל. רוב המומחים שידרו סקפטיות לגבי היכולת לרכז את כל המידע על כל הזכויות בצורה שניתנת לשימוש ע"י אנשים רגילים שאינם משפטנים או עובדות סוציאליות. דווקא הסקפטיות חיזקה אצל שנינו את המוטיבציה, חידדה לנו את החשיבה והובילה אותנו לכתיבת תכנית "עסקית" למיזם שברור היה שהוא לחלוטין לא עסקי. קראנו למיזם ויקי-זכויות.

בסוף אוקטובר 2009 נסעתי ברכב ממעלות ליהוד עם עליזה, חברה לעבודה בחברת HP Software (לשעבר מרקורי), ושיתפתי אותה (לא בפעם הראשונה) במחשבות בקשר לוויקי-זכויות. בערך בצומת יגור היא הציעה לי להתקשר לדרור שניר שעבד עם שנינו בתפנסופט, ולשאול אותו אם הוא "פנוי להובלות". עד צומת העמקים (באותו זמן רק 2 מסלולים, 7 דקות בערך) סגרתי עם דרור את תנאי ההעסקה, מתווה טכנולוגי ו… יצאנו לדרך.

מוזמנים לקרוא את פרק ב'.